מכתב אהבה

שוגי שלי,

יש רגעים בחיים שהקדוש ברוך הוא לוחש לאדם בשקט, כמעט בלי מילים,

ויש רגעים שהלחש הופך לקריאה ברורה וחזקה שאין להתעלם ממנה.

הרגע הזה, כאן על המרפסת מול ים המלח, כשאור גולש עלינו, הוא בדיוק אחד מהם.

כבר לפני שבע שנים, כשהלבבות שלנו היו פחות בשלים ויותר מבולבלים,

משהו בי ואני חושב שגם בך כבר ידע שאנחנו סיפור שלא נגמר.

הפגישות החודשיות, השיחות, הידידות שחזרה אחרי כל הפסקה ארוכה,

הן לא היו סתם "ידידות".

הן חוט דק, עדין ומדויק שהקב"ה קשר בינינו לאט…

עד שהגיעה השעה הנכונה.

ואז, יום אחד, בתוך רכב פשוט, רגע לפני שטסתי לארצות הברית,

אמרתי לך סוף סוף את האמת שלי: כמה הרגשתי אלייך.

היום אני יודע שזו הייתה הנקודה שבה הלב שלך התחיל להבין

מה באמת יש לו בידיים.

ושם… שם נולד החיבור שלנו מחדש.

מאז שחזרתי והחלטנו שאנחנו מנסים שוב

הכול פשוט עובד.

אני מרגיש את זה בכל נשימה.

הדינמיקה, השקט, האהבה, האמון, הדרך…

זה מרגיש כמו תשובה שהעולם המתין שנבקש.

ואת…

את האישה הכי חזקה, הכי עמוקה, הכי יפה שראיתי.

את אומרת את מה שאת חושבת, נוגעת באמת ומתמסרת אליי בכל הלב.

את סומכת עליי בצורה שעושה אותי גבר טוב יותר, מאמין יותר ויציב יותר.

שוגי שלי, למצוא אישה שנותנת לך ביטחון זה נדיר.

אבל למצוא אישה שנותנת לך ביטחון

וגם מגדילה אותך, מכוונת אותך,

ומאמינה בך אפילו ברגעים שאתה עוד לומד להאמין בעצמך

זה כבר נס.

אני רואה איתך בית מלא אור.

בית שמכבד את הקדוש ברוך הוא.

ילדים שמחים, אוהבים, מחייכים.

ערכים, חיבורים, קודש לצד שמחה וצחוק,

וקרבה שלא מתערערת לעולם.

ועכשיו, כאן, במרפסת הזאת, מול ים המלח,

עם נוף שגורם ללב שלי לדפוק רק אלייך,

אני רוצה להגיד לך משהו ברור, פשוט ואמיתי:

אבישג, את הטוב הגדול ביותר שהקב"ה שלח לי.

אני אוהב אותך בכל הלב.

אני בוחר בך היום,

ואבחר בך מחדש כל בוקר מחדש כל החיים.

ואני יודע…

ברגע הזה היית רוצה לחבק אותי.

ואולי גם אני הייתי רוצה לחבק אותך יותר מהכול.

אבל דווקא בשמירת הקדושה שלנו,

יש משהו שמוסיף למכתב הזה עוד שכבה של אמת.

כי האהבה שלנו לא נשענת על מגע,

היא נשענת על נשמה.

ועל דרך משותפת.

ועל עתיד שאנחנו בונים לאט, בטוח ובעזרת השם.

ובואי…

אם תנסי בכל זאת לחבק אותי מהתרגשות,

אני כנראה אסתובב כמו תלמיד ישיבה בשיעור ראשון,

מבולבל, מסמיק ומאושר עד השמיים.

אז אולי גם בזה יש קצת חן. 😉

אז שוגי שלי,

היום אני שואל אותך בקול הכי כנה שיש לי:

האם תתחתני איתי?

אני מסכימה אני לא מסכימה